״רובוט עם פסים וכוחות של ברק״: סיפור על בובת רובוט מציור

אני כותבת את הפוסט הזה באמצע נובמבר 2024.

שנה וחודש אל תוך מלחמת השביעי באוקטובר.

עדי הבת שלי השתחררה אתמול אחרי 3 שנים (פחות שבוע) של שירות צבאי קרבי, מתוכו ארבעה חודשים אחרונים כמילואימניקית בצו 8, לוחמת ביחידת ״ברדלס״.

נמרוד הבן שלי - יצא הבוקר למילואים בפעם הרביעית בשנה האחרונה. יחידה סודית, אני לא יודעת איפה, אני לא יודעת מה הוא עושה - הוא הבטיח שהוא במקום בטוח.

בתוך המציאות הזו - ישנם עבורי גם רגעי חסד קטנים, שמכניסים חום, אהבה והתרגשות בלב - ובעיקר מעניקים לי תרפיה, פשוטו כמשמעו.

רגע חסד קטן כזה הגיע לפני חודש מאשה לביאה בשם יעל שפנתה אלי ממש מתוך האתר הזה שאתם נמצאים בו עכשיו.

בהודעה היא כתבה:

היייי! אחרי הרבה חודשי מילואים של בעלי ולפני הסבב הבא, בן ה 4.5 שלי צייר רובוטים שישמרו עלינו מהרעים. הייתי שמחה להפוך לו אותם לבובות, אשמח לפרטים, תודה ובשורות טובות!

אם ״טיילתם״ קצת באתר, בוודאי הבנתם שיצירת בובות מציורים זה אחד הדברים המרגשים, המשמחים והמספקים שיש עבורי. בכל פעם מחדש, וגם הפעם, אפילו יותר.

ביקשתי מיעל שתשלח לי תמונות של הציורים. בין התמונות שהיא שלחה, הייתה תמונה אחת של גל, הילד, שהקסימה אותי. בתמונה גל עומד גאה ליד ציורי הרובוטים שלו. יעל סיפרה לי בין השאר שגל לקח על עצמו את האחריות לשמור על כולם ושציור הרובוטים מחזק אותו. מבחינתו הרובוטים שהוא מצייר מגינים יחד איתו על כולם בבית.

ההתכתבות עם יעל החזירה אותי לא פחות מ 18 שנים אחורה, לימי מלחמת לבנון השנייה כשאיתי בן זוגי היה במילואים ארוכים כל כך. זוכרת את הדאגה שלא לומר חרדה, הקושי הפיזי, הרגשי והמנטלי לנהל שגרת עבודה וחיי בית רגילים לעדי ונמרוד שהיו אז בני 3 ו-5, ואז, אז המלחמה לא הגיעה עד אלינו במרכז, לא התמודדנו בבית עם אזעקות, ריצות לממ״ד או למקלט, בומים מחרישי אוזניים, ואז המלחמה לא התארכה שנה. לא יכולתי שלא לתהות איך יעל ונשות מילואימניקים אחרות שורדות כבר שנה שלמה כשהסוף לא נראה באופק.

התחושה הזו היא זו שגרמה לי להחליט שגל יקבל בובת רובוט אחת לפחות ללא עלות, מתוך תחושה שזה המעט שאני יכולה לעשות עבורו ועבורם. כשכתבתי ליעל שאני אשמח להכין לו בובה אחת כמתנה היא ענתה: ״יווווו אני לא מאמינה!!! איזה מחווה מרגשת וזה כל כך לא מובן מאליו חיממת לי את הלב ממש, באמת, עד דמעות! וגל יהיה מאושר… רק ההתכתבות איתך מילאה לי את הלב ונתנה כוחות לסבב הבא שלפנינו, איזה כיף שיש אנשים טובים באמצע הדרך, רגעים כאלה שמזכירים שעדיין יש טוב ושעדיין יש קסם בעולם. תודה״

תסתכלו על הציור הזה, ציור של ילד בן 4.5!!! הייתם מסרבים להכין בובת רובוט מציור כזה? כל יצירת בובה מציור היא מאתגרת עבורי, כי מבחינתי היא חייבת להישאר נאמנה למקור. הבובה הזו הייתה אולי המאתגרת ביותר שהייתה לי עד היום, בעיקר כיוון שהדרך היחידה לדייק הייתה ברקמה של פרטי הציור על דקויותיו. מבחינתי צלחתי את האתגר וקיוויתי שגל יאהב את הבובה שלו.

היום בבוקר פגשתי את יעל לראשונה, במפגש ההיכרות הקצרצר שכלל חיבוק וקצת דמעות, רציתי להצדיע לאשה לביאה הזו ששיתפה אותי קצת במה שעובר עליה/עליהם. יעל, שדיברה על אנשים טובים באמצע הדרך, לא הגיעה בידיים ריקות ונתנה לי עוגה מושלמת, קיבלה ממני את הבובה והבטיחה לעדכן איך גל יגיב. בצהריים יעל כבר העלתה פוסט באינסטגרם שלה. מביאה לכם את מילותיה מחחמות הלב: ״רגעים שמרגשים, שממלאים את הלב, שמחזירים את הקסם!

אחרי שנה מורכבת, של מלחמה, אזעקות, אבא במילואים, מעבר דירה ומעבר לגן חדש, גלגול התחיל לצייר רובוטים.

לכל רובוט יש תפקיד וכוחות משלו- ובעיקר- כולם שומרים עלינו….🤍

אבל רובוט אחד הוא האהוב עליו מכולם וזה ״הרובוט ששומר עלינו וגם עוזר לכל האנשים״.

רובוט עם פסים וכוחות של ברק!

יום אחד הוא אמר שהלוואי שהיתה לו בובה כמו הרובוט שהוא צייר ונזכרתי שפעם שמעתי על מישהי שעושה קסמים והופכת ציורים לבובות!

ישר חיפשתי אותה בפייסבוק ושאלתי אם היא יכולה להפוך את הציור של גלגול לבובה,

לא רק שהיא קיבלה את האתגר, היא גם נתנה לו אותו במתנה ושימחה כל כך ילד שבדיוק היום אבא שלו חזר לסבב השלישי.

הרובוט יצא מושלם, הלב שלנו התמלא והילד שלי מאושר כל כך🤍🤍🤍 תודה טליה 🙏🏼

את התגלמות של טוב והגשמת חלומות !🤍🌈״

יצירה כזו נותנת כוח, לדעתי, עבור שני הצדדים – כוח לרפא, לחבר, ולהעניק משמעות. עכשיו תסתכלו על הילד קסם הזה, גל, ברגע קבלת הבובה שלו ותגידו לי אתם האם אני צריכה יותר מזה?

אם גם לכם יש לכם ילד או ילדה שהפיכת ציור שלהם לבובה יכולה לשמח אותם - תנו לי לעזור לכם. צרו איתי קשר. והכי חשוב, שנזכה לבשורות טובות, לסיום המלחמה הזו, ולשיבת 101 החטופים וכל החיילים והמילואימניקים הביתה, בריאים ושלמים!